דברים שכדאי לדעת בעקבות תוצאות הבחירות בגרמניה
ב-26 בספטמבר 2021, כ-60 מיליון בעלי זכות בחירה בגרמניה הצביעו בקלפי על זהות מנהיגם הבא אשר יחליף את הקנצלרית המכהנת מזה כ-16 שנים, אנגלה מרקל, אשר הודיעה כבר ב-2018 שבסיום כהונתה הנוכחי היא תפרוש מתפקידה ומהחיים הפוליטיים. תוצאות הבחירות בגרמניה מעידות על ירידה גדולה בקרב תומכי המפלגה של מרקל, CDU, ועלייה בקרב תומכי המפלגה השנייה בגדולה במדינה, המפלגה הסוציאל דמורקטית, SPD. על אף זאת, המו”מ הקואליציוני שלאחר הבחירות מורכב מאוד. כלל לא ברור איזו קואליציה תוקם ומי יהיה המנהיג הבא של המדינה, בעלת הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה. בכתבה זו אנסה לתאר מעט את המערכת הפוליטית בגרמניה, מה הן הסוגיות הכלכליות והפוליטיות שעולות לסדר היום, אילו קואליציות עשויות לקום ומה הן ההשלכות שלהן על כלכלת גרמניה, גוש היורו והאיחוד האירופי.
- 1
הבונדסטאג
הפרלמנט של גרמניה והגוף המחוקק העליון נקרא בונדסטאג. הבונדסטאג הוקם ב-1949, במערב גרמניה, והחליף את בית הנבחרים הקודם, הרייכסטאג. בין 1949 ל-1999 התכנס הבונדסטאג בעיר בון שבמערב גרמניה. עד לאיחוד גרמניה תושבי מערב ברלין לא יכלו להצביע עבורו. ב-1999 שב הבונסדטאג למבנה הרייכסטאג בברלין שעבר שיפוץ מאסיבי.
הבונדסטאג - 2
בחירת הקנצלר
גרמניה, בדומה לישראל, היא מדינה דמוקרטית פרלמנטרית. חברי הבונסטאג שנבחרים מדי 4 שנים, הם אלו שבוחרים מתוכם את המנהיג, ה”קנצלר”. על מנת להיבחר, על הקנצלר להשיג רוב רגיל מבין הקולות בפרלמנט. מכיוון שבדרך כלל אף מפלגה לא מקבלת מעל 50% מהקולות, עולה הצורך ליצור קואליציה.
בחירת הקנצלר - 3
החברים בפרלמנט
מספר החברים בפרלמנט הגרמני משתנה מבחירות לבחירות, בהתאם לשיטה הנהוגה בכל פעם. השינוי נובע מהרצון להעניק ייצוג נאות לכל 16 המדינות המרכיבות את גרמניה. בפרלמנט שנבחר בבחירות 2017 היו 709 נציגים. בפרלמנט שנבחר ב-2021 יהיו 735 נציגים.
החברים בפרלמנט - 4
אחוז החסימה
במערכת הבחירות האחרונה התמודדו קרוב ל-50 מפלגות. לרובן היה רק סיכוי קטן מאוד להיבחר, מאחר ואחוז החסימה גבוה ועומד על 5% מהקולות. בסופו של דבר נבחרו לפרלמנט הגרמני 6 מפלגות גדולות. את פירוט התוצאות ומספר הנציגים של כל אחת בפרלמנט ניתן לראות בטבלה המצורפת. בנוסף להן, נבחרה עוד מפלגה אחת קטנה שלה מושב אחד בלבד.
אחוז החסימה - 5
אז מי ניצח?
תוצאות הבחירות של 2021 פותחות פתח למו”מ קואליציוני שיכול להתפתח לכיוונים שונים. ניתן לראות ששתי המפלגות הגדולות – CDU, ו- SPD – כמעט שוות בכוחן. עם זאת, מגמת ההתקדמות שלהן שונה. מפלגת CDU של מרקל שאותה מוביל כעת ארמין לאשט, איבדה כמעט שליש מכוחה (מ-35% ל-25%). למעשה זוהי אחת התוצאה הגרועה ביותר שמפלגה זו השיגה מעודה. לעומתה, המפלגה הסוציאל דמוקרטית, בראשותו של אולף שולץ, התחזקה מ-21% לכ-26% והפכה למפלגה הגדולה במדינה. ל-SPD יתרון נוסף: המועמד שלה לתפקיד, שולץ, זוכה ליתרון משמעותי על פני לאשט ממפלגת CDU. למעשה, בתוך מפלגת CDU כבר החלו להישמע קולות הקוראים להחליף את לאשט בתפקיד. עובדה זו, מאפשרת לשולץ להציג את עצמו כמועמד המוביל היחיד לתפקיד הקאנצלר הבא של גרמניה.
אז מי ניצח? - 6
קואליציית "רמזור"
כדי להפוך לקנצלר, זקוק שולץ לתמיכה של שתי המפלגות מספר 3 ו-4 – הירוקים שקיבלו כמעט 15% מהקולות והתחזקו מאוד, והדמוקרטים החופשיים שזכו ב-11.5%. קואליציה זו מכונה ע”י הפרשנים “קואליציית רמזור”, בהתאם לצבעים המסורתיים של המפלגות: SPD אדום, הדמוקרטים החופשיים צהוב והירוקים… ובכן… ירוק. הקמת ממשלה עם הירוקים ו-FDP תאפשר לשולץ לקדם את סדר היום של מפלגתו ובראשו העלאת מיסים, הגדלת הוצאות הממשלה ותקציבי הרווחה, והעלאת שכר המינימום. אבל המו”מ רחוק מסיום. לשותפים הקואליציוניים החדשים של שולץ יש תיאבון גדול להשפיע על התנהלותה של גרמניה עכשיו ובעתיד. למעשה, הירוקים ו-FDP החלו כבר במו”מ ביניהן כדי לשפר את עמדות המיקוח מול המפלגות הגדולות.
קואליציית "רמזור" - 7
אנרגיה נקיה
הירוקים שהתחזקו מאוד בבחירות האחרונות (בשלב מסוים אף הובילו במרוץ) ירצו כמובן לנצל את כוחם על מנת להאיץ את המעבר לשימוש באנרגיה ירוקה בגרמניה. התוכניות ה”ירוקות” החלו לצאת לפועל כבר לפני כעשור, כאשר גרמניה החליטה שלא להקים יותר תחנות כוח גרעיניות בעקבות אסון הכור הגרעיני בפוקושימה, יפן. גרמניה, בראשות מרקל, שמה לה אז מטרה להגיע עד שנת 2045 לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בלבד. והיא אכן עושה רבות בעניין, אבל לדעת הירוקים זה עדיין לא מספיק. הירוקים ישאפו לקדם את ההגעה ליעד בהשקעה מוגברת.
אנרגיה נקיה - 8
דילמת הגז הטבעי
באותו הקשר, חשוב לציין שבימים אלה ממש גרמניה ושאר אירופה מתמודדות מול מיני משבר אנרגיה שכן מחירי הגז הטבעי והנפט עלו במידה ניכרת בשנה האחרונה, מה שמייקר את תעריפי החשמל האירופה כולה. מרבית הגז הטבעי מגיע לגרמניה מרוסיה, עובדה שמכעיסה מאוד את ארה”ב שלא מעוניינת שבת בריתה תהיה תלויה מדי ביריבתה ההיסטורית. לאמריקאים יש גם אינטרסים משלהם בשוק האנרגיה מאחר והם מחפשים לקוחות באירופה למרבצי הגז העצומים שהתגלו בצפון אמריקה בעשור האחרון. נושא נוסף שמייצר מחלוקת בין המעצמות, הוא צינור הגז החדש העובר מרוסיה לגרמניה, דרך הים הבלטי (נורד סטרים 2) . האמריקאים חוששים שגם הוא יגביר את התלות של גרמניה ברוסיה, ויחליש בעלות ברית אחרות כמו אוקראינה ופולין, שיזדקקו כעת לקבל את הגז שלהם ישירות מגרמניה.
דילמת הגז הטבעי - 9
קואליציה חלופית
קואליציה שנייה אפשרית, היא מפלגת CDU יחד עם מפלגת FDP והירוקים. FDP קרובים באידיאולוגיה הכלכלית והמדינית שלהם ל-CDU ונוטים לליברליזם הכלכלי הקלאסי שדוגל בהתערבות מינימלית של המדינה בחיי הפרט, ובממשלה קטנה יחסית. בראש סדר העדיפות הם שמים את החינוך בכלל, והחינוך הטכנולוגי בפרט. למעשה, העמדות הכלכליות של FDP נמצאות אפילו ימינה יותר. בניגוד למרקל למשל, ה-FDP מתנגד לשותפות של גרמניה בגוש היורו ותומך בהיפרדות של גרמניה מהאיחוד המוניטרי של האיחוד האירופי. עמדות אלו מרחיקות מעט את FDP מהשותפות עם הירוקים ו-SDP. אבן הנגף העיקרית בקואליציה כזו, הינה היעדר התמיכה הציבורית בלאשט. לשותפות האפשריות של CDU יהיה קשה להסביר תמיכה בו בשעה שהציבור הגרמני איננו מעוניין בו. מצד שני, החבירה למנהיג חלש יחסית עשויה לספק לשותפים הקואליציוניים הפוטנציאליים מנוף גדול, לזכות בתפקידים בכירים, ולהשפיע מאוד על סדר היום הפוליטי והכלכלי.
קואליציה חלופית - 10
ממשלת אחדות
האפשרות הריאלית השלישית, היא ממשלת אחדות בין מפלגת SPD למפלגת CDU, למעשה, שתי המפלגות הגדולות. ממשלת אחדות כזו כיהנה גם אחרי הבחירות של ,2017 עם מרקל בראש ושולץ כשר אוצר. למעשה, 3 מתוך 4 הממשלות שהקימה מרקל היו ממשלות אחדות בין שתי המפלגות הגדולות. לפני הבחירות האחרונות וגם אחריהן, אמרו שולץ ולאשט שהם אינם מעוניינים עוד בממשלת אחדות. אבל דברים כאלה נאמרו גם אחרי הבחירות הקודמות. גם אז החל מו”מ עם המפלגות הקטנות שלא הוביל לפתרון. בסופו של דבר, לאחר 5 חודשי מו”מ הוקמה ממשלת אחדות. בהקשר זה לחשוב לציין ששתי מפלגות הקצה – מפלגת “די-לינקה” משמאל ומפלגת AFD מימין, אינן מצויות כרגע במשחק הקואליציוני.
ממשלת אחדות - 11
מרקל והבורסה
עד שתוקם ממשלה בגרמניה – דבר שיכול לקחת כמה חודשים טובים – תמשיך מרקל לכהן כקנצלרית. הרבה סיכומים כבר נעשו על כהונה זו, ורובם החמיאו לה מאוד. לסיכומים המחמיאים ניתן להוסיף גם את הזווית של שוק ההון. בין תחילת 2006 – תחילת הכהונה של מרקל, לספטמבר 2021, טיפס מדד המניות המוביל בגרמניה, דאקס-30, בכ-186% – מרמה של כ-5,700 נקודות לכ-15,500 נקודות. מדובר בתשואה שנתית ממוצעת של כ-8%, שתואמת פחות או יותר את מה שמקובל לדרוש משוק המניות לאורך זמן. זו אמנם תשואה נחותה לעומת מדד S&P500 האמריקאי, שעלה באותה תקופה בכ-248%, אבל היא עדיפה בהרבה על ה-26% שהניב באותו הזמן מדד FTSE100 הבריטי.
המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם“) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס“) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.
מרקל והבורסה