המשברים הכלכליים הגדולים של הבורסות בעולם

מהמפורסמות והקשות ביותר שבנפילות של הבורסה בארה”ב בכל נוגע לעוצמה ולמשך ההתדרדרות. בשלהי אוקטובר 1929 החלה הבורסה של ניו יורק, מי שהייתה אז שוק המניות הגדול בעולם, בקריסה שהחלה במה שכונה “יום חמישי השחור” ונמשכה גם בימים שאחריו. הנפילה הגיעה בעקבות השקעות כבדות של אמריקאים רבים שגרמה לעליית שערי המניות ומחירים גבוהים במיוחד, מה שעודד כניסה של משקיעים נוספים בציפייה שהמחירים ימשיכו לעלות. גם הבנקים תרמו את חלקם במתן אשראי זול ומימנו השקעות של רבים בבורסה. באותו יום חמישי התנפצה הבועה והציבור המבוהל החל למכור את המניות (למעלה מ-30 מיליון מניות נמכרו באותו שבוע בשווי של כ-30 מיליארד דולר), מה שהפך מיליוני משקיעים לחסרי כל. הבנקים מצאו עצמם בחובות ורבים פשטו רגל. מיליוני אמריקנים איבדו את חסכונותיהם, עסקים נסגרו וזו הייתה למעשה תחילתו של השפל הגדול בארה”ב, שנמשך מאותם ימים ועד לסוף שנות ה-30.

על אף שחלפו 12 שנים, הוא עדין חקוק היטב בזיכרון הקולקטיבי של כולנו. הוא החל בעקבות משבר הסאבפריים בארה”ב שפרץ ב-2007, שמה שקדם לו הייתה למעשה בועת נדל”ן שאפשרה מתן יותר מדי משכנתאות ליותר מדי אזרחים מבלי לבדוק את יכולת ההחזר שלהם. לאחר שחלה עליה חדה בשיעור לווי המשכנתאות שלא יכלו לעמוד בהחזרים שלהם, החל גל של פירוק גופים פיננסיים שסיפקו את ההלוואות, ובנוסף החלה צניחה בשערי אג”ח המגובות במשכנתאות וירידה בשוק המניות. לאחר שבנק ההשקעות ליהמן ברדרס הכריז על פירוק, חלה התדרדרות נוספת שהובילה לצניחה של מניות בנקים גדולים, גל פיטורים במשק וצניחה של הבורסה בניו יורק שגררה אחריה את שאר בורסות העולם. באוקטובר 2008 ירד מדד הדאו ג’ונס לראשונה זה 4 שנים אל מתחת ל-10,000 נק’. גם בורסת ת”א רשמה ירידות חדות במיוחד – בזמן שהמדדים בארה”ב איבדו בין 33% ל-40% והמדדים המובילים באירופה ירדו בכ-40%, איבדו המדדים המובילים בישראל בין 46% ל-80%.

בין 1995 ל-2001 התפתחה בועת הדוט קום, הכינוי לתעשיית ההייטק שהייתה אז בצמיחה אדירה ומחירי מניות סקטור האינטרנט והתקשורת עלו במהירות מה שיצר פער גדול בינן לבין השווי האמיתי של החברות. בין 1999 ל-2001 מספר חברות מהסקטורים האלו הפכו חדלות פירעון לאחר שרווחיהן צנחו בעשרות אחוזים. זו הייתה למעשה תחילתה של התפוצצות הבועה, שאף גרמה למיתון במדינות המפותחות. אחת הדוגמאות הבולטות לאותה חדלות פירעון הייתה לאחר שחברת התקשורת האמריקנית AOL הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת טיים וורנר. חברות התקשורת השונות לא יכלו לעמוד בעול הכלכלי ומניותיהן צנחו. גם חברות נוספות שנשענו על תשתיות של חברות התקשורת נפגעו מהמהלך. הירידות החדות בבורסות בעולם בתחילת המילניום הובילו להפסדים של כ-2 טריליון דולר מערך השוק, בעוד שאירועי ה-11 בספטמבר החריפו את המשבר עוד יותר.

ב־19 באוקטובר 1987 קרס מדד דאו ג’ונס ב־22.6%, במה שהפך לנפילה היומית החדה ביותר ב־100 השנים האחרונות. לאחר שנים של עליות, גלי ההדף הפילו בורסות בעולם בשיעורים של עד 50%. אותו יום זכה לכינוי “יום שני השחור”, במה שהפך לאבן דרך בהיסטוריה הפיננסית העולמית. הסיבות לירידות לא היו ברורות – חלק מהכלכלנים סברו כי מדובר בתיקון מחירי מניות מוגזמים, חלק טענו שתוכנות המסחר הממוחשבות יצאו משליטה ואחרים פשוט ראו אפקט דומינו שבו נרשמו הרבה מדי פקודות מכירה בזמן קצר. על אף הדמיון למפולת הגדולה של 1929, ההתאוששות מהמשבר הזה הייתה קצרה יותר, ומדדי המניות חזרו לעצמם בתוך שנתיים.

אנחנו לא יודעים איך תסתיים 2020, אך מה שבטוח, הוא שהיא תיזכר כשנה שבה החל אחד המשברים הגדולים בתולדות האנושות. וירוס הקורונה שהתגלה בעיר ווהאן שבסין בחודש ינואר, החל להתפשט ברחבי העולם במהלך פברואר ומרץ וגרם לבהלה רבתי ברחבי תבל, שכידוע משפיעה במידה רבה על הכלכלה העולמית. ירידות שערים נרשמו בשבועות האחרונים בבורסות העולם, כשמי שניזוק במידה הרבה ביותר הן חברות התיירות, ובמקביל נרשמו ירידות חדות גם במחירי הנפט שנכון לתחילת מרץ, ירד מחיר חבית לשפל של 31 דולר. מטבע הדברים, המשבר נמצא עדיין בעיצומו וקשה עדיין להעריך איך ובעיקר מתי הוא יסתיים.

לחברות מקבוצת קסם ואקסלנס עשוי להיות עניין במידע המוצג. אין לראות באמור תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק.