פינלנד מתברגת שנים על גבי שנים בצמרת מערכות החינוך בעולם עם מערכת פרוגרסיבית מתקדמת שהתוצאות שלה מתעלות על אלו של ארה”ב בקריאה, מדע ומתמטיקה. שנות הלימודים הראשונים מתמקדות בלמידה באמצעות משחק כאשר הארוחות המוגשות לתלמידים במהלך יום הלימודים הן בחינם וגם האוניברסיטאות לא עולות כסף עבור תושבי האיחוד האירופי וסביבתן. במקביל, רוב המורים מחזיקים בתואר שני ורמת הלימוד גבוהה בהתאם. כמובן שמערכת כזו מתאפשרת בזכות רשת מדינתית סוציאלית נרחבת המלווה במיסוי גבוה. מערכת החינוך של פינלנד עובדת היטב ומצטיינת לעומת מקבילותיה בשל עקרונות היסוד הבאים: היא מחייבת גישה שווה לחינוך כזכות יסוד חוקתית אך מבטיחה לכל אדם זכות לבחור את מסלול החינוך המתאים עבורו.

אם חוזרים אחורה לימי הביניים, דנמרק הולכת ומשדרגת את רמת החינוך שלה מאז באופן קבוע. בעוד שבעבר חינוך בדנמרק נהוג היה להתרכז בלימודי לטינית, יוונית ופילוסופיה, מערכת החינוך הנוכחית של דנמרק כבר הרבה יותר רחבה ומקיפה. הממשלה משקיעה כמויות אדירות של משאבים בתחום וליתר דיוק כ-8% מהתקציב והחינוך הוא חינמי לגמרי לסטודנטים עד גילאי 16. סקרים המודדים את רמת האושר של אוכלוסיות שונות מגלים שוב ושוב שהדנים הם העם המאושר ביותר כבר ארבעה עשורים. יש הטוענים כי יש לכך קשר ישיר למערכת החינוך המתקדמת והיכולות הגבוהות של ההורים והמורים בחינוך ילדים עם גישות לא קונבנציונאלית המלמדות יכולות התמודדות עם מצבים מורכבים ומאתגרים. הדנים רואים בחינוך חשיבות בדרגה עליונה והיו בין הראשונים לפתוח את מוסדות הלימוד סמוך לאחר הסגרים שיצרה מגפת הקורונה.

החינוך בדרום קוריאה הוא רב ערך בקרב הציבור ושיעור מסיימי חטיבת הביניים במדינה עומד על 100%. מערכת החינוך הציבורית בדרום קוריאה מתחלקת לשניים – בית ספר יסודי שנמשך 6 שנים, 3 שנים נוספות בחטיבת ביניים ו-3 שנים אחרונות בתיכון. בתקופת חטיבת הביניים התלמידים מקבלים סמסטר חופשי מבחינות שבו הם יכולים לבחור לקחת קורסים לבחירתם שלא נכללים במערכת הלימוד הרגילה. תלמידים בדרום קוריאה לוקחים בעצמם את נושא החינוך ברצינות תהומית ורבים מהם מעורבים בפעילויות חינוך לאחר שעות הלימודים כולל כחונכים ומתרגלים. לא פלא אם כן שדרום קוריאה מתברגת בדירוגים רבים כבעלת מערכת החינוך השלישית הטובה בעולם אחרי פינלנד ודנמרק.

סין מחזיקה במערכת החינוך הגדולה בעולם עם מעל 260 מיליון תלמידים ויותר מ-15 מיליון מורים במעל 514 אלף בתי ספר. בדירוג רמת החינוך שלה היא לא מתברגת בעשיריה הפותחת אלא סביב מקום 14 הבינוני, כשישראל לשם השוואה נמצאת במקום גבוה יותר – השמיני במספר. ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהיחס של המעצמה הגדולה בעולם לעניין חינוך דור העתיד. ההשקעה של הממשל הסיני בחינוך בסין מהווה כ-4% מהתל”ג. בשנת 1986 הממשל הסיני העביר חוק לימוד חובה ל-9 שנות לימוד לפחות, כאשר כיום הערכות הן שכ-99% אכן לומדים לפחות 9 שנים. לאחרונה מתחוללת דרמה גדולה בסין כאשר הממשל הורה למוסדות וארגונים המציעים שעות הוראה בתשלום לילדים להקפיא את פעילותם ולא לגבות על כך כסף, זאת מתוך טענה כי הלחץ של ההורים להעניק השכלה טובה לילדים לטובת עתידם דוחפת אותם לספקי חינוך בתשלום מחוץ לשעות הלימודים, בעוד הממשל רוצה להבטיח שמערכת החינוך הפורמלית תספק את כל הצרכים של התלמידים ללא הצורך בשעות לימוד נוספות בתשלום.

אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם שמתחרה ראש בראש בזאת הפינלנדית היא מערכת החינוך היפנית. אחת התופעות המרתקות שעוברות על מערכת החינוך היפנית היא הטרנספורמציה הטכנולוגית שמשנה את דרך הלימוד המסורתית. הילדים בכיתות כבר לא מגיעים עם ספרים מודפסים וחומרי הלימוד זמינים בשרתים של בתי הספר. הילדים מורידים אותם למחשבים האישיים שלהם ומוחקים אותם בסוף השנה. השימוש הגובר במחשבים לצרכי לימוד מחייב את בתי הספר לרשת את עצמם בטכנולוגיית Wi-Fi שתאפשר חיבור לאינטרנט וזהו אתגר מעניין עבור בתי הספר הרוצים לשמר סביבה בטוחה לילדים, ובהתאם ישנו שימוש בכלים להגבלת החיבור לרשת האינטרנט לזמני הלימוד בכיתות. גם הבינה המלאכותית נכנסת לכיתות ביפן כשהשימוש בה כולל בין היתר הוראה מותאמת אישית לפי קצב הלימוד של התלמידים, מתן ציונים אוטומטיים לתלמידים ללא בדיקה ידנית של המורים שמשחררת אותם להשקיע יותר זמן עם התלמידים. בנוסף נעשה שימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה שהופכת את הלימודים לחווייתיים יותר.