
מקורות לערך הטמון בכלכלה השיתופית
המשבר הכלכלי-פיננסי הגדול של 2008, גרם לצמיחתה של תנועה כלכלית הידועה בשם “הכלכלה השיתופית”. כלכלה שיתופית הינה מערכת חברתית-כלכלית המתבססת על שיתוף קהילתי של משאבים אנושיים ופיזיים. במובנים רבים ניתן לראות בכך חזרה לתקופות קדומות יותר שבהן החברה האנושית התבססה על יחידות קטנות של צריכה וייצור. בעולם המודרני, ניהול כלכלה שיתופית נעשה באמצעות האינטרנט המאפשר לנהל אותה ביעילות עבור מסות גדולות של אנשים. הכלכלה השיתופית מורכבת מפלטפורמות המאפשרות למשתמשים בהן לייצר, להפיץ, לקיים מסחר ולצרוך מוצרים ושירותים. המערכות התומכות בכלכלה השיתופית ממנפות טכנולוגיות, מערכות מידע ותכנים רלוונטיים ועל ידי כך מאפשרות העצמה של אנשים, חברות, תאגידים, עמותות וממשלות. שיתוף המשאבים מאפשר חיסכון כלכלי שמתפזר על פני משתתפים רבים. המשתתפים במערכות אלו נקראים Prosumers: יצרנים שהם גם צרכנים. צמיחתה של הכלכלה השיתופית הולידה לא מעט חברות מצליחות. טור זה דן במקורות ההצלחה של חלק מהחברות הללו.

- 1
שימוש במשאבים קיימים
אחד הדברים שאנשים אוהבים בכלכלה השיתופית הינו החיסכון הרב שהם משיגים באמצעותה. בימינו, אנשים מרבים להשתמש בשירות השכרת מקומות אירוח באמצעות חברות כמו AirBNB, Booking ו-Expedia. מדוע? בעיקר כי זה זול יותר. זול ממה שמציעים רוב בתי המלון.
הסיבה לכך פשוטה: החברות הללו עוזרות להשכיר מקומות אירוח קיימים. הן לא צריכות להוציא הון על שיווק ופרסום. למעשה, הפער הוא כה גדול שלרשתות המלונות קשה מאוד להתחרות בהן.
ע”פ הדוחות הכספיים של החברות ואתר AirBNB ,Yahoo Finance היא חברה בלי נכסים כמעט שהוקמה לפני 12 שנים ונסחרת כיום בשווי של כ- 110 מיליארד דולר. Booking שמלבד חדרי אירוח מציעה שלל שירותי תיירות אונליין נסחרת בשווי של כ- 85 מיליארד דולר. לעומתן, רשת Hilton שהוקמה לפני 101 שנים ומפעילה עשרות מלונות בעולם, נסחרת בשווי של כ- 30 מיליארד דולר בלבד. - 2
עובדים בהתנדבות
אחד המיזמים הגדולים בעולם בתחום הכלכלה השיתופית הינה האנציקלופדיה המקוונת Wikipedia, אשר מעסיקה כ-250 איש. הערך הגדול שלה קיים בזכות כ-250 אלף איש שהתנדבו להיות עורכים וכותבי ערכים בה. עבודתם איכותית מספיק כדי שמיליוני אנשים ייכנסו אליה בכל יום כדי לקבל מענה על שאלותיהם. על פי האתר SimilarWeb, לאתר וויקיפדיה נכנסים בכל חודש כ-5 מיליארד איש. כמות זו הופכת אותה לאתר השמיני בגודלו בעולם.
Wikipedia קיימת בזכות תרומות שהיא מגייסת מדי שנה ממיליוני המשתמשים בשירותיה. היא תלויה בנדיבות ליבם וזו מספיקה כדי להחזיק אותה בחיים וגם לייצר מדי יום אלפי ערכים חדשים.
העובדה שהחברה אינה נסחרת איננה אומרת שהיא חברה חסרת ערך. אפשר רק לדמיין כמה היא היתה שווה לו החליטה למכור שטחי פרסום בין דפיה, או לחלופין, לגבות מחיר מנוי למשתמשים בשירותיה. - 3
הערך החבוי של אפקט הרשת
בחודש האחרון נשמעו לא מעט ביקורות כנגד ספקית המסרים WhatsApp ובעלת השליטה בה, Facebook. משתמשים רבים קבלו את הדרישה שלפיה WhatsApp תעביר ל- Facebook פרטים על המשתמשים בשירותיה. המחאה הובילה לגידול חד בהורדת אפליקציות מתחרות כמו Telegram, Snapchat ו- Signal. בינתיים Facebook התקפלה ואמרה שתדחה בכמה חודשים את תוכניתה.
מחאות לבדן לא יספיקו כנראה כדי להוריד את WhatsApp ממעמדה כשליטת תחום המסרים המיידיים. ייתכן שהתחרות בתחום הזה כבר הוכרעה. הסיבה לכך נקראת “אפקט הרשת”. ככל שיש יותר משתמשים ברשת – כך עולה ערכה עבור המשתמש הבודד.
ל- WhatsApp כיום יותר מ-2 מיליארד משתמשים. כולם מחוברים זה לזה באמצעות רשת אדירה של קשרים וקבוצות. נסו לחשוב מה יידרש כדי להעביר 2 מיליארד איש מאפליקציה נוחה למדי שהם אוהבים ורגילים אליה לאפליקציה מתחרה, שרוב חבריהם עדיין לא שמעו עליה. סביר להניח כי הם יוותרו על הרעיון.
אז נכון, ליישומים בודדים ומיוחדים ניתן יהיה לפתוח קבוצה חדשה באפליקציות מתחרות. אבל ככל שמדובר בקהל הרחב – קשה לראות מישהו לוקח מ- WhatsApp את הבכורה. - 4
משוק לוקאלי לשוק גלובאלי
חברות טכנולוגיה שמתבססות על עקרונות הכלכלה השיתופית מסוגלות להפוך בן רגע שחקנים שפועלים אך ורק בשוק המקומי לשחקנים שכל שוקי העולם פתוחים בפניהם. דוגמא טובה לכך מספקת חברת FIVERR הישראלית. החברה הקטנה מתל אביב פיתחה פלטפורמה המאפשרת לנותני שירותים עצמאיים קטנים, שקודם לכן סיפקו שירותים רק בסביבתם הקרובה – להיפתח לכל העולם.
כך יכול למשל עורך וידאו מבואנוס איירס, לספק שירותים לחברת פרסום בסנט פטרבורג, מתרגם ממומביי ייתן שירות לעורך דין באוסלו, מעצב גראפי מניו ג’רזי יסייע לסופר מתל אביב, ואדם המתמחה בשיווק במדיה דיגיטלית יוכל להציע את שירותיו ללקוחות בטוקיו ומלבורן. זה טוב לנותני השירותים כמובן – כי השוק שלהם גדל. וזה טוב גם ללקוחות, כי היצע נותני השירותים גדל. כל אלו גורמים בדרך כלל לשיפור הן במחיר שניתן לקנות את השירות והן באיכות השירות.
FIVERR היא חברה קטנה המעסיקה באופן ישיר כ- 420 איש. אבל הפלטפורמה שהיא פיתחה משרתת עשרות אלפי אנשים בעולם. היא מהווה דוגמא חיה ליתרונות העצומים של הגלובליזציה. פוטנציאל הצמיחה הגדול שלה מסייע לה להיסחר כעת בשווי שוק של כ- 9 מיליארד דולר – פי 90 מההכנסות השנתיות (ע”פ הדוחות הכספיים של החברות ואתר Yahoo Finance). - 5
התוכן הוא אנחנו
Facebook הפכה בשנים האחרונות לחברת ענק מבחינת שוויה והשפעתה. אבל במקור ובמהות שלה היא חברה של כלכלה שיתופית. התוכן הטמון בין דפי האינטרנט של Facebook לא מיוצר על ידה. הוא מיוצר כמעט כולו על ידי גולשים ולמען גולשים, וזהו תוכן שאנשים מוכנים לשלם עבורו את הדבר הכי יקר שיש להם – את זמנם החופשי.
עוד חברה שנשענת על תוכן של גולשים היא Pinterest. במקרה שלה, התוכן ממוקד בעצות והמלצות בנושאים הקשורים בסגנון חיים כמו מתכוני בישול, נסיעות או עיצוב.
אם הגולשים יחליטו יום אחד להפסיק לכתוב, לצלם, לערוך ולפרסם את הגיגיהם – השווי של Facebook ו- Pinterest יצנח פלאים. אך אל דאגה, זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב. Facebook , Pinterest ורשתות חברתיות אחרות ממלאות צורך אנושי ורגשי בסיסי. הן נותנות לאנשים במה כדי לבטא את עצמם. קודם כל בפני חבריהם, ואחר כך בפני כל העולם.המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.