תגליות ארכיאולוגיות מרשימות של 2020 שהתעלמנו מהן בגלל הקורונה

במשך עשרות שנים מחפשים ארכיאולוגים את קברם המשותף של קליאופטרה, מלכת מצרים המיתולוגית, ומרקוס אנטוניוס, שהיה מאהבה של המלכה ושליט הגזרה המזרחית של האימפריה הרומית לאחר מות יוליוס קיסר. לפי הגרסה המקובלת, שניהם התאבדו יחד בשנת 30 לפני הספירה, אך מקום קבורתם לא נודע. באתר ארכיאולוגי ליד אלכסנדריה בשם טפוסיריס מאגנה, מנסה האגיפטולוגית ד״ר קתלין מרטינז לעלות על עקבותיה האחרונים של מלכת מצרים מזה 14 שנה. ביולי התגלה במקדש שבאתר קבר ובו שתי מומיות של גבר ואשה, שבעבר היו מצופות עלי זהב רקוע, דבר המצביע על עבודה עדינה ויקרה שהייתה יאה רק לאליטות הגבוהות ביותר. ד״ר מרטינז בטוחה שעלתה על תגלית סנסציונית ושאלה הן אכן גופותיהם החנוטות של קליאופטרה ומרקוס אנטוניוס. הבדיקות עדיין נמשכות.

אוכלוסיות של זני אדם ניאנדרטלים המוכרים לחוקרים מאירופה, שונים במקצת מהשלד של האשה הניאנדאטלית שנמצא ליד נחל עמוד יחד עם שלד תינוק ושרידים נוספים, שופכים אור על התקופה בה התהלכו ניאנדרטלים באזורנו. עצמותיה של האשה מעודנות יותר והיא הייתה גבוהה יותר מניאנדרטלית אירופית, ממצאים שהובילו את החוקרים למסקנה כי באזורנו חי זן אדם ניאנדרטלי בעל נופך מקומי. גם הומו סאפיינס (זן האדם שאנו נמנים עליו) חי בתקופה זו, לפני כ- 100,000 שנים, באזור הגליל. הניאנדרטלים המקומיים היו ציידים-לקטים כמו ההומו-סאפיינס, צדו צבאים, איילים ועזי בר, אספו צמחים מקומיים, השתמשו באש וניהלו אורח חיים חברתי ותרבותי במידה מסוימת. מדוע נעלמו? ההשערה של החוקרים היא שהם נדבקו במחלות כאשר באו במגע עם קבוצות ממוצא אפריקני.

קרקעיתו של אגם גדול ועתיק שהיה לפני עשרות אלפי שנים מקור המזון והמים למינים רבים של בעלי חיים ועופות, התגלתה בעת הקמתו של שדה תעופה מצפון למקסיקו סיטי כבית קברות עצום לממותות, אם לא הגדול שבהם בעולם. בחפירות שהחלו ב-2019 לרגל הקמתו של שדה תעופה התגלו עצמות של חיות הענק הפרה-היסטוריות, אך ככל שהמשיכו לחלצן כך גילו כי באדמה הבוצית של האגם נלכדו גם גמלים, סוסים, ביזונים, אנטילופות ועוד בעלי חיים רבים. אולם לא כל בעלי החיים מתו מוות טבעי. במקום נתגלו מלכודות שנטמנו על ידי אדם לפני כ-15,000 שנה. מדובר בבורות ענק שנחפרו ומולאו בבוץ, אליהם הוברחו הממותות ושם נטבחו. לפני תגלית השלדים מעטים סברו שבני האדם אכלו את בשר הממותות, אולם כעת החוקרים סבורים שהממותה נכחדה מפני שהייתה חלק בלתי נפרד מתפריט בני האזור.

במדבר נסקה שבדרום פרו ישנו אתר מדהים, בו על שטח קרקע עצום של כ-1,000 קמ״ר מצוירים גאוגליפים, צורות המצוירות על הקרקע: בעלי חיים, בני אדם, תרשימים וצורות גאומטריות. זהו אתר ייחודי שמתוארך לשנים 200 לפני הספירה עד 600 לספירה, שהוכר כאתר לשימור עולמי של אונסק״ו. למרות שהאתר מוכר זה שנים, בכל עת מתגלים גאוגליפים חדשים. אולם החתול הענק, שאורכו 37 מטר, הפתיע גם את הארכיאולוגים המנוסים, משום שהיה כמעט כולו מחוק בגלל סחף טבעי של אדמה. כמו את ציורי הענק האחרים, גם את החתול לא ניתן לראות מהקרקע אלא רק מהאוויר, מה שמעלה שוב את השאלה מדוע יצרו בני הנסקה את הצורות המרהיבות על אדמת המדבר מבלי שיכלו לצפות בהן. לכך עדיין לא ניתנה תשובה והחוקרים משערים שנוצרו לצרכי פולחן דתי.

קשה להגזים בחשיבותה של התגלית הזו, ששופכת אור על חיי היומיום של האדם הפשוט באימפריה הרומית. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים והאליטות, ועל כן ידוע לנו אילו מאכלים עלו על שולחנם וכיצד נהגו לארח את מי שחפצו ביקרם. אך דוכן האוכל שנחשף כמעט בשלמותו בפומפיי מספק מידע רב ערך מה וכיצד נהגו פשוטי העם לאכול בירידים שבהם הוצע לרכוש אוכל רחוב פופולרי. יתרה מכך, הדוכן שנתגלה מאפשר ללמוד על התרבות והחיים בעיר, בשל העיטורים המרהיבים על דפנותיו, כלי החרס שבהם השתמשו, כתובות שנמצאו על מסגרות הדוכן וכיו״ב. שאריות המזון שנמצאו בתוך הכלים נבדקו על ידי החוקרים ונמצא כי במכל אחד הוצע למבקרים יין, בשני דגן כלשהו, בשלישי נזיד או מרק הכולל תערובת של צדפות, בשר כבש ודגים, ברביעי תערובת של בשר חזיר ודגים.