תופעות שיצר נגיף הקורונה והותירו חותמן על תעשיית ה- E-Commerce

פעילות ה- E-Commerce הלכה וצברה תאוצה בשנים האחרונות אבל נדמה שלא הייתה מתנה טובה יותר לתעשייה מאשר משבר הקורונה שכפה ריחוק חברתי ואילץ גם אנשים שהעדיפו להגיע פיזית לחנויות להחליף את חווית הקניה, בקניות במימד הוירטואלי. לפי נתונים שפרסם לאחרונה ארגון ה-OECD, רשתות קמעונאיות בארה”ב חוו ירידה של כ-7.7% במכירות שלהן (פיזית) בתקופה שבין פברואר עד אפריל 2020, בזמן שמכירות של חנויות מכולת (Grocery Stores) וקמעונאים שעובדים ללא חנויות פיזיות, בשירותי אונליין בלבד, זינקו בכ- 16% וכ- 14.8% בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באיחוד האירופי מכירות קמעונאיות דרך האינטרנט זינקו באפריל 2020 בכ- 30% בהשוואה לאפריל 2019 וזאת בזמן שכלל המכירות הקמעונאיות דווקא רשמו ירידה של כ- 17.9%. רק כדי לסבר את האוזן, בזמן שנתח מכירות ה-E-Commerce בארה”ב עלה בין הרבעון הראשון של 2018 לרבעון הראשון של 2020 מכ- 9.6% לכ- 11.8% בלבד, שיעור זה רשם עליה חדה לכ- 16.1% בין הרבעון הראשון לשני של 2020. גם בסין נרשם זינוק מרשים בפעילות כאשר בין החודשים ינואר-אוגוסט 2020 הגיע נתח השוק של הקניות המקוונות לכ- 24.6% לעומת כ- 19.4% נכון לאוגוסט 2019 וכ- 17.3% נכון לאוגוסט 2018.

באזור אסיה פסיפיק הפעילות ב-E-Commerce החלה לזנק כבר ברבעון הראשון של 2020, שכן היה זה האזור שממנו החלה מגפת הקורונה להתפשט לרחבי העולם. באירופה וצפון אמריקה, רק לאחר שמספר מדינות החלו ללכת בעקבות איטליה ולהפעיל סגרים בזו אחר זו, החלה עלייה גם בקניות המקוונות. מה שמעניין היה לראות הוא שבכמה מדינות ובכלל זה בגרמניה ובאנגליה, שיעור הזנת מילת החיפוש Delivery במנוע החיפוש של Google הכפיל את עצמו וזאת עוד לפני שצעדי ריחוק חברתי הוטלו על ידי הממשלות. נתון זה מעיד על החיבור ההדוק בין ציפיות הצרכנים, צעדים ממשלתיים ושינוי התנהגותי.

הזינוק שיצרה מגפת הקורונה ברכישות המקוונות לא התרחש באופן טבעי על כל קטגוריות המוצרים. בארה”ב למשל נרשמה עליה בביקוש למוצרים לצורך הגנה אישית כמו כפפות, מסיכות, מצרכי מכולת וציוד תקשורת. מנגד נרשמה צניחה טבעית בביקושים למוצרי טיולים, ספורט או ביגוד רשמי כמו חליפות, שמלות כלה, תיקי התעמלות ועוד. תופעה מעניינת נוספת שהתרחשה נגעה לשרשרת אספקת המזון. כך התברר, כי חקלאים החלו להשתמש בדיגיטל כדי למכור את הסחורה שלהם ישירות לצרכנים או מסעדות ומכולות שעברו לשירות משלוחים. בגרמניה, כך לפי נתוני ה- OECD, התרחשה תופעה מעניינת: מכירות של תרופות ומוצרי מכולת שבעבר היו מוצרים שלא כיכבו בעולמות ה- E-Commerce, הציגו גדילה במכירות אונליין בעוד שדווקא המכירות המקוונות בכללותם התכווצו סביב 18% במרץ 2020 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מעניין למשל שבסין, מוצרי מזון היו המנצח הבלתי מעורער של הקניות המקוונות עם עליה של כ- 36% במכירות בין ינואר לאפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, סך המכירות המקוונות באותה תקופה נשאר כמעט ללא שינוי. ניתן בהחלט לראות מגמה של התמקדות ברכישת מוצרים חיוניים באונליין ופחות מוצרי מותרות.

משבר הקורונה הוביל לשינויים בהרגלי הצריכה כחלק מאימוץ הרגלים של ריחוק חברתי אך חלק מהמגמות הללו צפויות להישאר גם לאחר שהמגיפה תעלם מהעולם. אם נזכרים בהתפרצות נגיף הסארס ב- 2002-2003 מגלים כי המגיפה הייתה קטליזטור למהפכה דיגיטלית בתעשיית הקמעונאות הסינית. כך למשל המעבר של חברת JD.com אחת מענקיות הקמעונאות המקוונות בעולם ממכירה פיזית למכירה אונליין הייתה תוצאה ישירה של נגיף הסארס. באותה מידה, משבר הסארס סיפק את הבסיס הצרכני להשקת Taobab, זרוע מסחר ה- B2C של Alibaba, ב- 2003. לפי הערכות, גם הפעם, הציבור יאמץ את הרגלי הקניה המקוונת ובשילוב עם קמעונאים שאימצו בזכות המשבר את פתרונות המסחר המקוון, סביר להניח שאין מדובר במגמה חולפת.

הרתיעה של קהל הלקוחות המבוגר מפתרונות דיגיטליים הותירה רבים מהם בשנים האחרונות מחוץ לזירה המקוונת. התפרצות נגיף הקורונה יצרה סיטואציה שבעל כורחם נאלצו, גם מי שנרתעו משימוש בשירותי מסחר מקוונים, להתרגל למציאות החדשה שנכפתה עליהם. לפי נתונים שמגיעים מיפן על בסיס נתוני שימוש של כ-10 מיליון מחזיקי כרטיס אשראי, העלייה ברכישות אונליין בכרטיסי אשראי הייתה הכי גבוהה בקרב בני 60 (מ-15.4% בינואר ל- 21.9% במרץ 2020, כך לפי נתוני ה- OECD) בעוד העלייה בתשלומי אונליין בקרב בני 70 עלתה מ- 10.9% ל- 16.4% באותה התקופה. בארה”ב כ- 21% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחה על הזמנות מצרכים אונליין לראשונה דרך אפליקציה מחנות מקומית בתגובה למשבר הקורונה. השיעור נותר גבוה כמעט באותה מידה בקרב מבוגרים (בני 65 ומעלה) כ- 19%. סביר להניח שרבים מהמשתמשים החדשים הללו ימשיכו להזמין לפחות חלק מהמוצרים שהחלו להזמין אונליין בעתיד, בין היתר בשל שילוב של אימוץ הרגלים חדשים, חשש שיוותר מהמגיפה וייתכן אף בשל תמריצים שישמרו את הרכישות המקוונות מצידם על ידי הקמעונאיים.

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.