חוסר הודאות הפוליטית אינה בשורה טובה עבור הכסף שלנו מכמה סיבות. ראשית, המדינה מממנת את התקציב שלה מתשלומי מיסים ומגיוס חוב. כאשר יש חוסר ודאות מדיני, כאשר אין ממשלה יציבה ומתפקדת, מתחזק החשש כי חברות דירוג האשראי יורידו את דירוג החוב של המדינה, במה שעלול לייקר את עלויות גיוס הכסף שלה. לצד התדמית הלא חיובית של מדינה עם דירוג חוב יורד, ייקור עלויות המימון יפגע בתקציב המדינה, יביא לתמחור מחדש של חוב מסוכן יותר כמו חוב של חברות, ובהתאם עשוי לפגוע בביצועי ההשקעות של החסכונות שלנו, וכן להשפיע על שער השקל שיחלש מול מטבעות זרים (ובהתאם ייקר את הקניות שלנו בחו”ל). ריבית גבוהה יותר על החוב הממשלתי משמעה, בשורה התחתונה, שימוש גדול יותר בתקציב המדינה לשירות חוב ופחות לתמיכה מדינתית בבריאות, בחינוך, בתשתיות ועוד, כלומר הגדלת ההוצאה הפרטית. הקמת ממשלה לעומת זאת, ויציבות מדינית תאפשר לממשלה לאשר תקציב לרווחת התושבים.

אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על שווי הכסף שברשותנו נגזר ממדד המחירים לצרכן. המדד הזה מגלם סל קניות שאמור לשקף את ההוצאה החודשית של משק בית. כאשר הסל הזה מתייקר, מדד המחירים לצרכן עולה, וזהו איתות לעליית מחירים במשק שאם נמשכת באופן קבוע, יכולה להפוך לאינפלציה – כלומר שחיקת ערך הכסף. בחודשים האחרונים ישנם איתותים, בארץ ובעולם להתהוותה של אינפלציה. מחירי חומרי גלם וסחורות מתייקרים, בין היתר בגלל קשיי שינוע, ובמקביל הציבור שהיה כלוא מסוגר חודשים ארוכים בבתים, יוצא החוצה ומפצה על כך בקניות ובילויים. עדיין אין סממן מובהק להתחלה של אינפלציה, אבל בבנקים המרכזיים בארץ ובעולם, מודאגים מכך. המשמעות של התייקרות מחירים היא שהכסף שחסכנו יהיה שווה פחות, וכן אפשרות לתגובה של הבנקים המרכזיים בדמות העלאת ריבית, שתרסן את האינפלציה, דבר שישפיע על עלות ההלוואות ומנגד תאפשר לנו לחסוך יותר באפיקים סולידיים.

מדד המחירים לצרכן מהווה כאמור אינדיקטור לבנק ישראל להתהוות אינפלציה ומשפיע על השיקולים אם להעלות/להוריד ריבית במשק כדי לרסן את הביקושים שמובילים לעליית מחירים. בתקופה הנראית לעין אין צפי לעליית ריבית בישראל, אך כנראה גם לא הורדת ריבית נוספת לריבית בנק ישראל שמלכתחילה שואפת לאפס. כמובן, כל התפרצות אינפלציונית עשויה לשנות את התמונה, להביא להעלאת ריבית, שתטיב עם בעלי החסכונות אך תקשה על בעלי החוב. בטווח הקצר, עליית ריבית עלולה לפגוע גם בהשקעות בשוק ההון שיתמודדו עם תמחור מחדש של הסיכון שלהם בהשוואה לריבית במשק. מספיק שהמשקיעים יחששו מאינפלציה ומתגובה של הבנקים המרכזיים, כדי להוביל לירידות בשווקים ולפגיעה, לפחות קצרת טווח, בתיקי ההשקעות.

אחת ההוצאות הגדולות ביותר של משק בית, אם לא הגדולה ביותר, היא על דיור. יש להבחין בין הוצאה על דיור בדמות שכר דירה שהיא הוצאה כמו כל הוצאה אחרת לבין רכישת דירה שהיא השקעה – שמניבה פירות (מגורים שחוסכים שכר דירה או דמי שכירות משוכרים במקרה של דירה להשקעה). כך או כך, מחירי הדיור, בין אם מדובר בשכירות או במחיר רכישת דירה שלרוב כרוכה בנטילת משכנתא, משפיעים כמובן על הכסף שלנו. בחודשים האחרונים, לאחר תקופה של ירידת מחירים מסוימת בשוק הנדל”ן המקומי וסטגנציה, הביקושים לרכישת דירות חזרו לזנק. הביקושים הללו, מתורגמים לא פעם לעליית מחירים, במיוחד על רקע סביבת הריבית האפסית השוררת במשק, שמאפשרת מימון זול. אם מחירי הדיור יעלו, מי שרוצה לקנות דירה/לשפר דיור יצטרך לשלם יותר על הבית ואילו מי שכבר קנה דירה או מחזיק דירות להשקעה, ייהנה מעליית שווי של הכסף המושקע שלו.

עוד לפני משבר הקורונה, המשק הישראלי היה שרוי בגרעון עמוק, שתפח למימדים מפלצתיים בעקבות המשבר הכלכלי שהולידה המגפה והיה כרוך במימון מענקים לעצמאים, דמי אבטלה לשכירים, מימון מבצע החיסונים ותגבור בתי החולים. אלא שהכסף הזה, שהמדינה מוציאה, לא צומח על העצים. הוא מגיע מחוב (שכאמור נמצא בסיכון להתייקר) וממשלמי המיסים, אנחנו הציבור. כדי שהמדינה תוכל לפרוע את החובות שלה ולהקטין את רמות המינוף שלה היא עלולה להידרש לנקוט שני צעדים משמעותיים – האחד, ריסון תקציבי שאומר השקעות נמוכות יותר במשק ובתמיכה מדינתית – דבר שכאמור יתורגם להגדלת ההוצאה הפרטית על בריאות, חינוך, תשתיות (העלאת מיסים עירוניים) ועוד. השני, הוא העלאת מיסים. העלאת מיסים בהגדרה, פוגעת לנו בכיס. המדינה לוקחת נתח גדול יותר מההכנסה שלנו לממן את פעילותה.

הריבית במשק שואפת לאפס כבר שנים ארוכות ובהתאם תומכת בעליית שווי מחירי נכסים כשאנשים מחפשים אלטרנטיבות להשקעת הכסף שלהם שיניבו להם תשואה גבוהה יותר משמירתו בפיקדון בבנק. בהתאם, ניתן לראות מגמה של עליה הן במחירי הדיור והן במחירי המניות הנסחרות בבורסה, לא תמיד בחיבור ישיר לפעילות העסקית של החברות שהנפיקו את המניות הללו. באופן טבעי, עליית מחירי הנכסים הללו היטיבה עם בעלי ההון – מי שהיו ברשותו חסכונות שאותם השקיע בנדל”ן ובבורסה. המשך העליות בשווקי ההון בארץ ובעולם יתמכו בהמשך עליית שווי תיק ההשקעות של הציבור ואילו תיקון בשווקים (למשל מחשש מהתפתחות בועה שמביאה לניתוק מחיר המניה מהשווי הכלכלי שלה), כמו גם חששות אינפלציוניים כאמור, עלולים להביא לפגיעה בשווי הכסף המושקע שלנו.

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.