עובדות על מדד לפתרון בעיית האקלים

גז חממה הוא שם כולל לגזים שנמצאים באטמוספירה ובולעים או מחזירים קרינת אינפרה אדום הנפלטת מכדור הארץ ובכך תורמים לאפקט החממה. לגזי חממה כגון פחמן דו חמצני, אוזון, חמצן דו-חנקני ומשפחת הגזים שנקראים פריאונים תפקיד חשוב במיוחד בוויסות האקלים העולמי – אם לא היו בכדור הארץ גזי חממה כלל, הטמפרטורה על פני כדור הארץ הייתה כ-18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, במקום הממוצע בן זמננו של כ-15 מעלות צלזיוס בממוצע. למרות נחיצותם של גזי החממה, הם זכו לפרסום שלילי בשנים האחרונות כששמם נקשר עם ההתחממות העולמית. הטענה, שמקובלת על הרוב המכריע של העולם המדעי, היא שאפקט החממה מתעצם ותורם להתחממות העולמית בגלל עליה בריכוז גזי החממה כתוצאה מפעילות האדם. שריפת דלקים ממקורות מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה גורמת לפליטה רבה של פחמן דו-חמצני. בנוסף, חיות משק פולטות כמויות גדולות של מתאן, פעולות כמו דישון חקלאי משחררות לאטמוספרה חמצן דו-חנקני ומערכות קירור עושות שימוש בפריאונים.

הקהילה המדעית מדברת על התחממות של 0.9 מעלות צלזיוס מאז שנת 1884, ראשית המהפכה התעשייתית. בהתחלה, אלו היו ארה”ב ואירופה שהיו אחריות לפליטת רוב גזי החממה. ב-30 השנים האחרונות סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות מגדילות את חלקן. לפי הערכות, הטמפרטורה צפויה לעלות בעוד כ-1-3.5 מעלות צלסיוס עד שנת 2100 .מלבד העלייה בטמפרטורות, העולם חווה עליה מתמדת בגובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם, וכמובן מקרים קיצוניים של תופעות קיצוניות במזג האוויר – שיטפונות, בצורות, גלי חום וסופות טרופיות הרסניות.

מחקרים בנושא ההתחממות הגלובלית מראים את מידת השפעותיהם של סקטורים שונים על פליטת גזי החממה. בין הממצאים הבולטים ניתן לראות שהסקטור שאחראי על 25% מסך כל פליטת גזי החממה הוא סקטור החשמל בדגש על תחנות הכוח. 24% שייכים לסקטור החקלאי, 21% לסקטור התעשייתי (בדגש על ברזל ופלדה, מלט, כימיקלים ופסולת), 14% שייכים לסקטור התחבורה (למעלה משני שליש נגרם באופן טבעי ממכוניות פרטיות ומשאיות והיתר ממטוסים ואוניות), 6% מפליטת גזי החממה תורם סקטור הבנייה ו-10% נוספים ע”י גורמים שונים.

לפי משרד ההגנה והסביבה, במידה ולא יינקטו צעדי מניעה, לשינויי האקלים יהיו השלכות ניכרות על משאבים ועל סקטורים כלכליים ברחבי העולם. שינויים אלה ישפיעו על מספר גורמים – ראשית, באוכלוסייה, בדגש על כזו ששוכנת בסמיכות למקורות מים ועלולה להיפגע מהצפות קשות. פגעי מזג האוויר עלולים לגרום גם לבעיות באספקת מים, מזון ולתחלואים שונים לא רק במקומות הסמוכים למים, אלא כמובן בכל מקום אחר. גם החקלאות צפויה מטבע הדברים להיפגע כתוצאה מנזקי האקלים, בדגש על אזורי גידול חקלאיים כמו גם פגיעה ביכולת ההתאמה של יערות לשינויים אלו. בנוסף, צפויות גם השלכות ביולוגיות בדמות שינויים בתנאי הגידול של בעלי חיים וצמחיה והיכחדות של מינים מסוימים לצד ריבוי מואץ של אחרים.

ההתמודדות עם משבר האקלים נעשית בעיקר באמצעות מיתון פליטות גזי חממה, התייעלות אנרגטית והיערכות לשינויי האקלים. העלות הכלכלית של אי נקיטת פעילות לצמצום ההתחממות הגלובלית צפויה להיות בעתיד לפחות 5% מן התמ”ג העולמי בכל שנה. בחישוב של סכנות ושל השפעות חיצוניות נוספות, עשוי הנזק הכלכלי להגיע לשיעור של 20% מן התמ”ג העולמי בכל שנה ואף ליותר מזה. מאידך, העלות הכלכלית של הפעילות לצמצום פליטת גזי החממה יכולה להסתכם ב 1% מן התמ”ג העולמי בשנה בלבד. נתונים אלה מובילים את העולם לכיוון של השקעות במיזמי אקלים.

על פי נתוני היוזמה למדיניות אקלים (CPI), העולם עובר להשקיע סכומים גדולים במיזמי אקלים שונים, הן ברמה הציבורית והן ברמת החברות הפרטיות. בארה”ב למשל, מדובר בתעשייה המגלגלת כ-93 מיליארד דולר בשנה, רובה המכריע כתוצאה מחברות פרטיות. במערב אירופה הסכומים אף גבוהים יותר ונאמדים בכ-106 מיליארד דולר, בחלוקה כמעט שווה בין השקעות ציבוריות לפרטיות. בדרום מזרח אסיה הסכומים מוערכים בכ-238 מיליארד דולר, גם כאן בחלוקה כמעט שווה בין השקעות ציבוריות לפרטיות. באמריקה הלטינית הסכומים נעים באזור ה-28 מיליארד דולר בשנה, במזרח אירופה ומרכז אסיה כ-15 מיליארד דולר, וביפן, קוריאה הדרומית וישראל גם יחד מדובר על כ-13 מיליארד דולר בשנה המוקדשים להתייעלות אנרגטית והיערכות לשינויי האקלים. בכל הנוגע לשימוש באנרגיה חלופית, מחקרים מראים שעל אף העלייה בשימוש במקורות כאלה, גם בעשורים הבאים יגיע שיעור המקורות המאובנים לאנרגיה ל-70% מסך התצרוכת הכללית.

המדד החדש כולל חברות משווקים מפותחים שעיקר עיסוקן עונה על הגדרת המושג Mitigation – מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית. שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות האנרגיה המזהמים, צפוי לתרום לאיכות הסביבה, לצמצם ואף לבלום באופן ניכר את השינויים האקלימיים. החברות במדד מתחלקות ל-4 קטגוריות: הראשונה היא ספקי תשתיות – חברות אשר עוסקות בפיתוח תשתיות נחוצות המאפשרות ייצור והעברה של מקורות אנרגיה חלופיים. הקטגוריה השנייה עוסקת בניהול פסולת ומורכבת מחברות אשר עוסקות בתחום ניהול פסולת, ניטורו והסדרתו, כגון: מי שפכים, פסולת משק בית ופסולת עירונית. השלישית היא פתרונות חסכוניים באנרגיה, המורכבת מחברות אשר מפתחות רכיבים חשמליים הנועדים לספק פתרונות לאנרגיה יעילה וחסכונית. הקטגוריה הרביעית במדד היא רשת חכמה. כאן נמצא חברות אשר מפתחות פתרונות תשתית רשת חשמל חכמה שנועדה להפוך את שרשרת אספקת החשמל לחסכונית יותר באנרגיה.

לחברות מקבוצת קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג. אין לראות באמור תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. מדד Indxx Climate Change Solutions הינו קניינו הרוחני של Indxx ,LLC.