משקיעים מחדש בעולם הישן: מה מחזיר את הכסף לשוקי אירופה והאם זה יימשך?

רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות .ETF | גלובס 15.7.21

מניות אירופאיות נהנות השנה מאהדת המשקיעים. הכסף זורם לקרנות נאמנות ולקרנות ETF שעוקבות אחר מדדי היבשת בקצב שלא נראה מאז 2015, שנת ההשקה של ה-QE אירופאי. אז, לפני כחצי עשור, בשווקים האמינו כי עידן הדפלציה קרוב לקיצו וכי “תרופת פלא מוניטארית” תושיע את אירופה, כפי שעשתה לארה”ב אחרי משבר הסאב-פריים. לאכזבתם, הקסם לא קרה: הצמיחה נותרה אנמית, בריטניה החליטה על ברקזיט וחלקים נרחבים באירופה המשיכו להתמודד עם נטל החוב. כל אלו יצרו תמריץ שלילי עבור המשקיעים ומגמת הגיוסים דעכה. כבר במהלך 2016, מה שהיה נראה כמהפך התברר כהפוגה קצרה. אירופה ננטשה לטובת חלופה אטרקטיבית יותר מעבר לאוקיינוס.

 

ב-2021 היא חזרה. משקיעים מקומיים, שבעיקר מכרו בשנים האחרונות, קנו ראשונים ואחריהם הגיעו גם כספים מחו”ל. רובם היו גופים מוסדיים, אך גם משקיעים קמעונאים התחילו להיות פעילים. חשוב לציין כי למשקיעים זרים אין בעיה עקרונית עם אירופה – הם באים כשקיים סיכוי סביר לשיפור בצמיחה והולכים כשהתמונה הכלכלית מתקדרת. לראיה, שיעור האחזקות הזרות בבורסות היבשת עומד על כ-43%, כשמתוך זה ארה”ב מהווה כ-28% (לעומת כ-10% ב-2010).

 

הבעיה של אירופה היא דווקא האירופים עצמם. בדומה ליפן, גם כאן משקי הבית לא ממהרים להיחשף למניות. אירופי ממוצע הינו “חוסך שמרן” שמעדיף את נכסיו “ארוזים” באיגרות חוב או במזומן (בעיקר בגרמניה ובבריטניה). רק בין כ-10-20% מסך הנכסים הפיננסיים מושקעים במניות, זאת, לעומת כ-37% בארה”ב. בנוסף, אלו לא רק העדפות החוסכים, אלא במידה רבה ניתן לראות גם הכוונה רגולטורית. בריסל למשל, מעודדת את קרנות הפנסיה ואת חברות הביטוח להעדיף אג”ח על פני מניות, כך שגם אילו מהן שחפצות בתוספת סיכון כנראה שיחפשו אותו בנכסים אלטרנטיביים ובאג”ח חברות.

 

2021 האירה פנים לשוקי המניות באירופה – לא משום הצטיינות כל שהיא במהלך המשבר, אלא בעיקר על רקע שינוי טעמים ענפי. בשלהי 2020, עם כניסת החיסונים, המשקיעים אימצו נרטיב של “חזרה לשגרה”. ציפיות להתאוששות בפעילות העסקית ולהתחממות אינפלציונית שתלווה אותה, הפכו את מניות “הערך” ואת המניות “המחזוריות” לאטרקטיביות יותר בהשוואה למניות “הצמיחה” ולמניות “הדפנסיביות”. ענפים מחזוריים מובהקים הם: סחורות/חומרי גלם, אנרגיה, פיננסיים, תעשייה ותשתיות פיזיות, להם משקל רב במדדי המניות האירופים, כגון STOXX Europe 600 של האיחוד האירופי ו EURO STOXX 50-של גוש האירו. כך קרה שהמבנה הענפי של מדדי הבנצ’מרק של אירופה “התלבשו” על מגמות השקעה פופולריות.

במבט להמשך השנה, כלכלנים מאמינים כי הררי המזומנים שמושקעים כרגע בפיקדונות ובאג”ח יכולים לשנות כיוון לטובת המניות, בעיקר אם החיסונים אכן יצליח להחזיר את מדינות האזור לשגרה, תמונות המאקרו והמיקרו צפויות להמשיך להשתפר וכן, אם לא יהיו הפתעות מדיניות חריגות באירופה או מחוצה לה.
בעוד שעתידה של יבשת אירופה בשנה–שנתיים הקרובות פחות או יותר ניתן לחיזוי, השאלה המעניינת היא מה בנוגע לטווח הארוך. האם דינם של גיוסי 2021 הם כמו דינם של 2015 (כלומר דעיכה מהירה), או שמא הפעם קיים סיכוי להתפתחות של משהו אחר? במשך שנים סבלו מדדי אירופה מביצועי חסר בהשוואה לארה”ב ולא בכדי. לפי סקר משקיעים שערכו ב-Goldman Sacks עולה כי רווחים חלשים והיעדר חדשנות/נוכחות חברות הצמיחה הן הסיבות העיקריות לעניין מצומצם שלהם במניות היבשת.

 

“אירופה הפסידה את הסבב הראשון של המהפכה הדיגיטלית לארה”ב ולסין” – כך הצהירה לאחרונה Marrethe Vestager, סגנית הנשיא של הנציבות האירופית. “זהו תזמון מושלם לתקן את הבעיה, משום שתהליך הדיגיטציה נמצא כעת בתחילתה של הפאזה הבאה” – הוסיפה סגנית הנשיא. במשך עשורים אירופה, בדומה ליפן, הצטיינה במכניקה, בהנדסה אלקטרונית, בעיצוב תעשייתי ובייצור מתקדם. האינטרנט הקנה ליתרונות האלו משקל נמוך יותר ובמקום זה נתן דרור למקצועות התוכנה. לא אירופה ולא יפן היו גמישות מספיק כדי לתפוס את השינוי.

 

בחודשים האחרונים גובשה באיחוד תכנית רחבת היקף בסך של כטריליון דולר שמטרתה להפוך את הכלכלה האירופית לדיגיטלית יותר, לחדשנית יותר ו”לירוקה” יותר.
משבר הקורונה חידד את החוזקות וגם את החולשות של אירופה. מחד, היא גרמה לפרץ של חדשנות: החיסון של Pfizer אשר פותח על ידי BioNTech, חברה גרמנית; גרסת Johnson&Johnson נולדה במעבדה הולנדית ו-Moderna נמצאת בניהולו של מהנדס צרפתי. אירופה היא סוג של חממה לטכנולוגיות חדשות ולשיפר הישנות. Bloetooth, MP3 ו-World Wide Web כולם “מחזיקים בדרכון אירופאי”, בדיוק כמו Tide Pods של Procter&Gamble, אלא שאחרים קוצרים את הפירות. באירופה מתוסכלים מהמקרים בהם ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כגון Alphabet ו-Qualcomm עובדות בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אירופאיות, מקימות מרכזי פיתוח ורוכשות את חברות האזור. בעיניים אירופיות שיתופי פעולה אילו מטיבים בעיקר עם הצד האמריקאי, מה גם שסין, כך נראה, אמצה מודל דומה.

 

 

קובעי המדיניות באירופה שוברים את ראשם במשך שנים כיצד לתרגם את הגודל, את העושר ואת “המוח האירופי” לחברות גלובליות משגשגות, למשרות מתגמלות ולתקבולי מס נרחבים. ב-2020 רק כ-20 מתוך 100 החברות המצליחות שנבחרו על ידי כתב עת Fortune היו ממוצא אירופי, זאת לעומת 31 ב-1995. Alcatel, Philips ו-Nokia פעם “אימפריות עסקיות”, רחוקות שנות אור ממעמדן הכלכלי בעבר. את מקומן לא תפסו כוכבות חדשות (בניגוד לסיפורי “סינדרלה” של Tesla האמריקאית או Alibaba הסינית). דוגמה נוספת: מתוך כ-603 חברות unicorn בתחום הטכנולוגיה (חברות “צמיחה” פרטיות ששווין עולה על מיליארד דולר) רק כ-41 ממוקמות באירופה.
שני עשורים אחרי שמנהיגי האיחוד האירופי הבטיחו להפוך אותו ל”הכי תחרותי, הכי דינאמי והכי מבוסס ידע בעולם” מנהיגיו מודים היום בכישלון ומחפשים לנצל את משבר הקורונה כדי לצאת לדרך חדשה. נשיא צרפת Emmanuel Macron סיכם את זה כך: “על אירופה למצוא את תאוות הסיכון. אנחנו טעינו בביטול האמביציות, בביטול השיגעון”. הנשיא קרא לשנות גישה.

 

 

ניתן לזהות את ניצני השינוי, אך הם עדיין אינם אופטימליים. ב-2020 הוקמו ביבשת אירופה כ-50 אלף סטארט-אפים חדשים, זאת בהשוואה לפחות מכ-10 אלף לפני עשור (לפי הנתונים של GlassDollar). יחד עם זאת, כ-60% מהם נרכשו על ידי משקיעים אמריקאים ואסיאתיים ורק ה-40% הנותרים על ידי אירופאים.
בנציבות האירופית חותרים לשינוי מהפכני באקו-סיסטם הטכנולוגי. הם מציינים כי זהו תנאי הכרחי לקפיצת מדרגה ביזמות ובחדשנות, כאשר הגישה היא הוליסטית. כך, פוליטיקאים מבינים כי הקצאת משאבים אומנם חשובה, אך איננה מספיקה ובנוסף חייבים לבסס תשתית משפטית מתאימה. באיחוד האירופי מודעים לכך שכדי להוביל בזירה הטכנולוגית, על אירופה למצב את עצמה בחזית המדע – כלומר נראה כי תחומים כמו בינה מלאכותית וביג דאטה הם בגדר החובה. מאחר וליבשת מסורת ארוכה של רגישות גבוהה לפרטיות המידע, צורך חיוני הוא להגמיש את כללי הרגולציה כדי שלחברות ולחוקרים יהיה קל יותר לשתף דאטה בגבולות האיחוד.
European Green Deal נועדה לקדם תעשיות “ירוקות”, ענפים חדשניים בהם חברות אירופאיות הצליחו לפתח יתרון יחסי. אומנם טכנולוגיות “ירוקות” אמורות לסייע “להחזיר עטרה ליושנה”, אך ברור כי הדרך לשם איננה מובטחת – סין וארה”ב שוב נושפות בעורפה של אירופה והתחרות עמן גוברת. “החשש הוא לא מהיעדר יזמות, אלא מחוסר יכולת להפוך חברה חדשה לחברה גדולה, כפי שקרה כל כך הרבה פעמים” – מציינים Peterson Institute for International Economics. עידן “אחרי-קורונה” זו הזדמנות מצוינת עבור אירופה לשנות את דפוסי העבר. עבור המשקיעים במניות, אולי מדובר בסיכוי לשינוי מבני של כלכלת האזור ועמו פוטנציאל רב יותר עבור מדדי הבנצ’מרק האירופים.

 

 

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.