הסוד הוא באיזון

2021

רינת אשכנזי, מנהלת מחלקת מחקר מדדים ורונן קפלוטו, מנהל ההשקעות הראשי, קסם קרנות ו-ETF

 

האם הקורונה היא זרז אינפלציוני או להיפך? מה בין מניות “צמיחה” למניות “ערך”? ואילו עוגנים ארוכי טווח כדאי לסמן? מגמות וטיפים לתיק ההשקעות בשנה שאמורה לחלץ אותנו מהמשבר.

 

תחזיות הן עסק מתעתע, והשנה שמסתיימת היא הוכחה ניצחת לכך. ובכל זאת, לקראת מה שאמורה להיות שנת היציאה מהמגיפה העולמית, ניתן להצביע על מספר מגמות בנוגע לאפיקי ההשקעה הנפוצים.

אג”ח קונצרני

לראשונה בהיסטוריה של המשק הישראלי, קיבלו המשקיעים הגנה בדמות אופצייתPUT  מהבנק המרכזי. במהלך משבר הקורונה הקים בנק ישראל מסגרת פעילות בגובה של כ-15 מיליארד שקל, מתוכה ניצל עד כה כ-3.5 מיליארד בלבד. מדובר בסכום לא מובטל ביחס לגודל השוק ולרמת הנזילות שלו, ולא מן הנמנע שבמקרה הצורך או בשעת משבר נוספת הוא אפילו יגדל. בנוסף, החברות צפויות ליהנות משיפור ביעילות התפעולית, עלות גיוס החוב זולה מאי פעם והסביבה הרגולטורית תומכת ומקילה. לאור כל האמור  אנו מעריכים כי צפויה החזקת רכיב קונצרני במשקל יתר תוך היצמדות למאפייני התוכנית של בנק ישראל, קרי אג”ח בדירוגי A– ומעלה, של חברות ישראליות, הנושאות ריבית קבועה.

 

אג”ח ממשלתי

האם הקורונה היא זרז אינפלציוני או דווקא להיפך? זוהי שאלת טריליון הדולר שמטרידה בחודשים האחרונים משקיעים ברחבי העולם. לראיה, סטיית התקן של ציפיות האינפלציה בשווקים המובילים עלתה מאוד, בעוד המשקיעים מחפשים תשובה. בישראל המצב לא שונה, הגם שמדובר במשק בעל מאפיינים ייחודיים כמו המשקל הגבוה של שוק הדיור במדד המחירים לצרכן, במישרין ובעקיפין.

אכן, יש במשוואה לא מעט גורמים אינפלציוניים כמו עלייה במחירי הסחורות החקלאיות, פגיעה בשרשראות הייצור והאספקה (בעיקר תובלה אווירית) וכמובן, הביקוש ה”כבוש” בידי הצרכן. מנגד עומדים הגורמים הדיס-אינפלציוניים שברובם היו משמעותיים עוד קודם למשבר: ירידה בילודה במדינות המערב, הגדלת שיעורי החיסכון ושיפורים טכנולוגיים “משבשים”. אלה רומזים כי לא צפוי שינוי במגמה ארוכת הטווח.

בשקלול המרכיבים, בסבירות גבוהה מאוד, נראה כי הגורמים קצרי הטווח צפויים להעלות את רמת האינפלציה בחלקים הראשונים של השנה. זאת בהנחה שבכלכלות המובילות, מגמת התחסנות האוכלוסייה תצבור תאוצה והיציאה ממשבר הקורונה תמשיך להיות “מעבר לפינה”.

 

מניות

באשר למניות, ישנן מספר הנחות עבודה:

  • שנת 2021 נפתחת ברגל ימין: הבחירות בארה”ב שילבו את “הטוב מכל העולמות” מבחינת השווקים, כשג’ו ביידן נבחר לנשיאות בעוד הסנאט נותר כנראה בידי הרפובליקנים (את זאת נדע סופית עם בחירת הנציגים מג’ורג’יה ב-5 בינואר). לצד זאת, חברות התרופות בישרו על מציאת החיסון לנגיף, ותרחיש החזרה לשגרה הפך לממשי.

 

  • אפיק המניות ימשיך להיות בין המועדפים על המשקיעים, על אף התמחור. אומנם, במונחים אבסולוטיים, רוב המדדים מתומחרים יקר ביחס לשוק האג”ח, אך עדיין מדובר במרווח שפועל לטובת המניות. התאוששות ברווחי החברות ובמכירות היא קריטית לתפיסה זו.

 

  • בשווקים צופים המשך מדיניות מוניטרית מרחיבה. ארה”ב אישרה את חבילת הסיוע הפיסקאלי והתרחיש של “ברקזיט קשה” ירד מהפרק אחרי חתימת ההסכם בין בריטניה לאיחוד האירופי. לפיכך, מאזן הסיכונים הצטמצם משמעותית בשלהי 2020.

 

  • תיתכן התחממות מסוימת בסביבת האינפלציה, בעיקר בארה”ב, ולפיכך צפויה עלייה מתונה בתשואות Treasuries ל-10 שנים, אך עדיין יהיה מדובר בסביבת ריביות ותשואות נמוכה. נראה כי הריביות בשווקים העיקריים לא צפויות לעלות ב-2021.

 

  • בשווקים מעריכים כי הדולר ייחלש מול המטבעות העיקריים, והמגמה הזו תתמוך ב-Risk-on (רצון להגדיל סיכונים).

 

לאור כל זאת:

 

  • מגמת הרוטציה בין מניות “צמיחה” וענפים דפנסיביים (כלכלת “להישאר בבית”) למניות “ערך” וענפים מחזוריים (כלכלת “עסקים כרגיל”) צפויה לגלוש גם לשנה החדשה. ענפי הפיננסים, הצריכה המחזורית (בעיקר בתיירות, בתחבורה, במלונאות, במסעדנות ובריטייל הלא מקוון), חומרי הגלם והאנרגיה ימשיכו ליהנות מביקושים מצד המשקיעים.

 

  • בישראל, מניות הבנקים מגלמות חששות גבוהים ממצב הכלכלה בשנים הקרובות. מכפילי ההון מגלמים פגיעה אנושה בהון הבנקים, וניכר כי השוק הגיב תגובת יתר למצב. שיעור ההפרשות העתידי צפוי להיות נמוך מהמגולם במניות. נראה כי הבנקים ימשיכו ליהנות ממעמדם התחרותי והם צפויים להציג רווחיות שתלך ותשתפר עם היציאה מהמשבר.

 

 

  • המשקיעים צפויים לחפש הזדמנויות גם מחוץ לארה”ב: גוש האירו, יפן, שווקים מתעוררים (לא רק אסיה וסין) ושוקי הסחורות. אלו נתפסים כ”ביטא” על הצמיחה העולמית ועל הסחר העולמי, ולכן עשויים ליהנות מביקושים.

 

  • חשוב להדגיש כי חשיפה למניות “ערך” היא בעיקר השקעה טקטית שמאפשרת ליהנות מהתאוששות בכלכלה העולמית. בראייה אסטרטגית, חשוב להערכת מנהל הקרן, להמשיך ולהיחשף למגמות צמיחה ארוכות טווח, שכן בעולם של אינפלציה נמוכה, עדיין צפויה להיות עדיפות ל”צמיחה”.

 

  • ניתן להצביע על ארבע מגמות ארוכות טווח שחשוב לתת להן ביטוי:

 

הסוד הוא באיזון

 

נראה כי כל אחת מהמגמות הללו תמשיך להיות רלוונטית שנים קדימה, ולכן עשויה להוות מעין עוגן בתיק ההשקעות.

 

  • קיימים שלל ענפים המאפשרים להיחשף למגמות הנ”ל בדרך “מזוקקת”. דוגמאות: רפואה “חכמה” או דיגיטלית, טכנולוגיות ענן, סייבר, רובוטיקה ובינה מלאכותית, e-commerce, כלכלה ירוקה, כלכלה שיתופית, אינטרנט סיני ועוד.

 

  • טיפ למשקיע: עולם ההשקעות עובר בהדרגה מהסתכלות על חלוקה גיאוגרפית לחלוקה ענפית. לכן יותר מתמיד, לפני שמחליטים על בניית התיק, חשוב לבחון מהו ההרכב הענפי והמנייתי של המדדים. לא תמיד סיפורי “מאקרו” משתקפים בצורה טובה במדדים עצמם.

 

תרחישי סיכון ל-2021

התחממות מהירה מהצפוי של סביבת האינפלציה; כישלון החיסונים נגד נגיף קורונה; חקיקה בלתי צפויה של הקונגרס האמריקאי, בעיקר בנוגע לענקיות הטכנולוגיה; המשך מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין; והידרדרות למשבר חובות בדומה למשבר באירופה.

 

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם“) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס“) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.