נעים לשתף

רינת אשכנזי מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF.

“Joe doesn’t share food” – מפצירה הדמות של ג’ואי בסדרת “חברים” המיתולוגית. אז ג’ואי של שנות ה-90 אולי לא, אבל רבבות של מילניאלס שמחים היום לחלוק את העולם הקולינרי שלהם עם אחרים. מגוון של אפליקציות שיתוף המזון, כמו Olio או Too Good to Go מאפשרות למשתמשים בהן לאכול היטב, לשלם פחות ותוך כדי כך גם לדאוג לקיימות ולאיכות הסביבה.

 

שיתוף המזון הוא רק אחת ממאות הדוגמאות שניתן לייחס למושג “כלכלה שיתופית” או Sharing Economy בלעז. נהוג לחשוב שהקונספט נולד על רקע משבר הסאב-פריים והמיתון העולמי של שלהי שנות ה-2000. מה שהתחיל כתופעה חברתית שולית, במרוצת הזמן התפשט בעולם, צבר קהל מעריצים רב, זוהה כהזדמנות עסקית מעניינת ובסופו של דבר הצליח לגרום ל”הרס יצירתי” בלא מעט תחומים וענפים כלכליים. Uber ו-Airbnb למשל הפכו לסמלים מובהקים של השינוי החברתי.

 

מהי “כלכלה שיתופית”? כידוע, כלכלה “מסורתית” מבוססת על שני צדדים, צרכן מצד אחד ומוכר/יצרן/נותן שירות מהצד האחר. בתור התחלה, כלכלה שיתופית קראה תיגר על הקיבעון הזה בהגדרת התפקידים הקלאסיים ונתנה דרור ליצירתיות. כשמה היא, מדובר במערכת כלכלית שמבוססת על שיתוף של מוצרים, שירותים ורכוש בין אנשים פרטיים ועסקים. המטרה בכך היא לנצל בצורה טובה יותר את משאבי טבע, למקסם שימוש בכישורים האישיים, לאפשר לבני אדם לקבל רווח כלכלי מנכסים הנמצאים בבעלותם וכן, להוזיל עלויות לצרכנים. “כלכלה שיתופית” רואה חשיבות בנגישות, במקום בבעלות.

 

כלכלה שיתופית למעשה יצרה עולם מקביל של צרכנות חברתית, פיזית ווירטואלית, ולה פנים רבות: שיתופים בתחומי הרכב, נכסי הנדל”ן, חללי עבודה, מסעדנות, שירותים מקצועיים, שיתופי תוכן חינוכי ובידורי, הלוואות חברתיות, שידוכים ועוד ועוד. התפתחות הפלטפורמות ובפרט זה פלטפורמות תשלומים סייעה למהפכה הזו לקרום עור וגידים.

 

הכלכלה השיתופית בין עסק-לצרכן (B2C) המריאה כל כך מהר שבשנת 2015, PwC העריך שהסגמנט של B2C יגדל מכ-15 מיליארד דולר בשנת 2013 לכ-335 מיליארד דולר עד 2025. בקפיצה קדימה לשנת 2021: מגפת הקורונה התבררה כ”ברבור שחור” מאיים, בעיקר על אלו מהעסקים שנשענו על אינטראקציות חברתיות, אחרי הכול מדובר בעולם שנשען במידה רבה על ניידות, פנאי ומפגשים חברתיים. Uber הפסידה כ-6.8 מיליארד דולר במהלך 2020 ואילו Airbnb רשמה הפסד נקי של כמעט 4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2020 בלבד.

 

רבים חששו כי ימי הזוהר של “הכלכלה השיתופית” נותרו מאחור והיה ספק אם היא תגיע לבגרות (או ליעדים של PwC). למרבה המזל, נבואות הזעם שוב התבררו כמוגזמות מידי – “כלכלה שיתופית” עברה טלטלה, אך לא מתה. חלק מהחברות התאימו את המודל העסקי שלהן למציאות החדשה, חלק הצליחו למצוא הזדמנויות חדשות בעולם הדיגיטציה (Zoom) ובמקביל, נמצאו “לקוחות” חדשים לקונספט של “כלכלה שיתופית”.
לאחר שבעשור האחרון ה”כלכלה שיתופית” אפשרה לצרכנים לחלוק מוצרים ושירותים, , כקונספט וכפרקטיקה היא התבגרה והתייצבה. היא צברה מספיק ניסיון ואמינות כדי לשכנע עסקים להתחיל לשתף את המשאבים הפיזיים ואפילו הבלתי מוחשיים שלהם זה עם זה. כתוצאה מכך, משבר הקורונה והיציאה ממנו התגלו כשעתו היפה של סגמנט אחר של “כלכלה שיתופית” – העסקים לעסקים (B2B).

 

 

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: “אקסלנס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.