מלחמות במזרח התיכון גורמות כמעט תמיד לקפיצה במחירי הנפט והגז לפחות בטווח הקצר. הסיבה לכך היא העובדה שחלק ניכר מעתודות הנפט העולמיות נמצאות בידי מדינות ערב, ובפרט בידי סעודיה, איראן ונסיכויות המפרץ הפרסי. מלחמה, כך סבורים המשקיעים, עלולה ליצור בעיות בהיצע הנפט והגז העולמי ולכן מחירו צפוי לעלות. חלק מהמחסור בהיצע נוצר לעיתים באופן יזום. כך למשל, כבר באמצע חודש אוקטובר, כשבוע בלבד לאחר פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, כבר החלו נשמעים בעולם הערבי קריאות לחרם נפט על ישראל. שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללה, יצא בקריאה פומבית להטלת אמברגו נפט וסנקציות נוספות על ישראל. ארגון אופ”ק, המאגד את המדינות המייצאות נפט ומובל בעיקר על ידי סעודיה ורוסיה, ניסה באחרונה להגיע להסכמה בין חבריו לקצץ את תפוקת הנפט היומית בכ-2 מיליון חביות. הניסיון נובע הן מהרצון ללחוץ על ארה”ב שנכנסת לשנת בחירות ודרכה על ישראל, והן בשל העובדה שמחיר הנפט ירד מכ-90 דולר לחבית בתחילת חודש אוקטובר לכ-71 דולר כיום. עד כה הניסיונות הללו לא צלחו אולם הם עלולים להתחדש.

מתקני הפקה של נפט וגז נבנים בהשקעות של מיליארדי דולרים. הם נחשבים למתקני תשתית אסטרטגיים ומהווים מטרה לחבלה מצד האויב. כך למשל, בחודש ספטמבר 2022 התרחש פיצוץ עז בצינור הגז “נורדסטרים 2” שנועד להוביל גז מרוסיה לגרמניה דרך הים הבלטי. אף מדינה או ארגון לא לקחו אחריות על הפיצוץ, אבל הדעה הרווחת היא שאוקראינה עומדת מאחורי המהלך. לישראל יש כמה אסדות גז ונפט בים התיכון, שמפיקות גז בעיקר מהמאגרים תמר ולווייתן. בעקבות הלחימה בעזה ביקשה ישראל מתאגיד שברון האמריקאי לעצור את הפקת הגז בשדה תמר. מאגר תמר מספק כמחצית מכמות הגז של ישראל ומשמש כמקור גז למצרים וירדן. אסדת הגז תמר ממוקמת כ-24 קילומטר מחוף אשקלון וחשופה למטחי רקטות מעזה. מאגר לווייתן נמצא כ-120 ק”מ מערבית לחיפה עלול להיות חשוף למתקפות של ארגון חיזבאללה בלבנון. בעקבות המלחמה הודיעה שברון כי היא מפסיקה לייצא גז טבעי דרך צינור תת־ימי למצרים. המהלך הזה הוא ככל הנראה זמני. כאן אפשר להזכיר שבעבר היה קיים צינור גז פעיל שהעביר גז ממצרים לישראל דרך חצי האי סיני. הצינור עבר חבלות רבות לאחר המהפכה במצרים בשנת 2011 ופעילותו הופסקה. ההתפתחויות הללו יכולות אמנם לגרום לעלייה במחירי הגז באזור המזרח התיכון. אולם במידה ואסדות הגז הישראליות יושבתו החברות הישראליות יתקשו ליהנות מכך. גם העלייה בסיכון לפגיעה פיזית באסדות מטרידה. היא עלולה לגרור עלייה בהוצאות הביטחון של החברות המפעילות את מאגרי הגז ולפגוע ברווחיותן.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה כמובן גם היא על מחירי הנפט והגז בעולם. בחודשים הראשונים למלחמה נוצר באירופה משבר אנרגיה חריף עקב הסנקציות הכלכליות שנקטו מדינות אירופה כנגד רוסיה. מדינות אירופה הפחיתו את רכישת הנפט והגז מרוסיה, דבר שגרם למחיר הנפט לקפוץ לכ-130 דולר לחבית. מחיר הגז זינק מכ-3 דולר ליחידת חום לכ-10 דולר. הקפיצה הזו ליבתה גם את לחצי האינפלציה בכל העולם המערבי, וגררה אחריה זינוק בריביות. לקראת סוף שנת 2022 התרחשה התייצבות במחירים. הנפט חזר להיסחר סביב ה-70- 80 דולר לחבית והגז הטבעי חזר לכ-2.5 דולר ליחידת חום. צניחת המחירים הובילה את סעודיה ורוסיה לקצץ תפוקות באופן מתואם, אולם המחירים לא עלו באופן חד, בין השאר משום שארה”ב דאגה להשלים את החוסרים שנוצרו בהיצע העולמי. לאחרונה מנסות כאמור סעודיה ורוסיה להעמיק את קיצוץ התפוקות אך נראה שהן מתקשות להגיע להסכמות. בימים האחרונים עורך נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ביקור נדיר במדינות המפרץ הפרסי ובסעודיה, ובמהלכו יידונו כנראה גם ענייני הנפט והגז. כלכלת רוסיה שנמצאת במשבר קשה זקוקה למחירי נפט גבוהים כדי לעמוד במעמסה הכלכלית הגבוהה של המלחמה. כל עוד מלחמת רוסיה ואוקראינה נמשכת, קשה לראות את מחירי הנפט יורדים במידה ניכרת מרמתם הנוכחית. במידה ותחול התפתחות כלשהי במלחמה הזו – שוק האנרגיה עשוי לחוות תמורות משמעותיות.

מאז תחילת המלחמה ישראל סופגת התקפות מכיוון לא צפוי – המורדים החות’ים בתימן שנתמכים רעיונית ופיננסית על ידי איראן. המורדים שיגרו לעבר ישראל טילי שיוט וכטב”מים שיורטו על ידי ספינות אמריקאיות ומערכות הגנה אחרות בדרכם לאילת. בחודש נובמבר טיפסו החות’ים מדרגה והחלו להשתלט על ספינות שנמצאו בדרכן לים האדום. חלקן בבעלות חלקית ישראלית. כך למשל מכלית ישראלית ששטה תחת דגל ליבריה ובבעלות חברת “זודיאק מריטיים” של משפחת עופר, הותקפה כשחלפה סמוך לתימן. ספינה סינגפורית הנמצאת בשליטתו של עידן עופר הותקפה באמצעות רחפן איראני מסוג ‘שאהד’. ככל הידוע ללא פגיעה. בנוסף לכך השתלטו החות’ים באמצעות מסוק ובו חמושים על אונייה יפנית שהובילה מכוניות מטורקיה להודו. התקפות אלו מחריפות את העימות בין ארה”ב ואיראן, ומסכנות את כל התעבורה הימית שמתנקזת לים האדום ולתעלת סואץ. ציר תעבורה זה כולל גם כאלפי מיכליות נפט שעושות את דרכן מהמפרץ הפרסי לאירופה. חסימת הציר עלולה לגרום לעלייה חדה במחירי התובלה הימית העולמית מאחר והספינות יצטרכו להאריך את דרכן ולהפליג מסביב לאפריקה. למעשה מחירי התובלה בנתיבים הללו כבר עלו באחרונה עקב דרישות של חברות הביטוח.

בחודשים שלפני ה-7 באוקטובר ניסו שליטי ישראל וטורקיה לקדם פרוייקט אנרגיה שאפתני – העברת צינור גז מישראל לאירופה דרך טורקיה. בנימין נתניהו ורג’פ טאיפ ארדואן נפגשו בשולי עצרת האו”ם ב-21 בספטמבר וניסו לתאם פגישות המשך ביניהם. לאחר הפגישה באו”ם אמר נשיא טורקיה כי השניים סיכמו ששתי המדינות יתחילו קידוחי אנרגיה משותפים. הוא הוסיף כי סיכם עם נתניהו על ביקורים הדדיים. פרויקט שכזה, אם ייצא אל הפועל, אמור לפתוח בפני חברות הגז הישראליות שוק אירופי עצום שמשווע לגז. במיוחד כשהסנקציות על רוסיה נמצאות בתוקף. העברת צינור לאירופה עשויה לתת לגז הישראלי יתרון תחרותי לעומת גז מונזל שמגיע מהמפרץ הפרסי ועלותו גבוהה יותר. טורקיה וארדואן רואים את עצמם כפטרון לפלסטינים בעזה. הקצר הקודם בין ירושלים ואנקרה החל בשנת 2010 בעקבות ההשתלטות של ישראל על הספינה “מרמרה” שנועדה כביכול להעביר סיוע הומניטרי לעזה אך כללה גם שכירי חרב חמושים. ישראל סיכלה את המשט במהלך שגבה את חייהם של 9 אזרחים טורקיים. היחסים בין המדינות אמנם הופשרו בהמשך, אבל החשדנות הדדית נמשכה. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הודיע ארדואן על ביטול הביקור בישראל, והחל לכנות את נתניהו בכינויי גנאי. באחרונה אף טען כי נתניהו יועמד בעתיד לדין כפושע מלחמה. ניתוק היחסים בין השניים תגרום כמובן לדחייה משמעותית בתוכנית להקמת צינור גז מישראל לאירופה.

המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: “קסם”) מקבוצת הפניקס בית השקעות בע”מ (להלן: “הפניקס”) כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ”י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת הפניקס וקסם עשוי להיות עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עלולות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.